HOME SWEET HOME? אסנת ברק מעצבת פנים

לאחרונה ביקרתי בשיח הגלריה בתערוכה HOME SWEET HOME?

התערוכה עסקה בערך הבית, במובן הפיזי והרגשי. מה הופך מקום לבית? השתתפו בה מגוון אמנים שהביאו לידי ביטוי את משמעות הבית עבורם. כל אחד מנקודת מבטו, עולמו הרגשי והחומרים בהם הוא יוצר.

הגעתי לתערוכה בעקבות אהבתי לחומרים אותנטיים כמו בטון, ברזל ועץ. בפרסומים נתקלתי בתמונות של עבודות בטון וברזל של שרון פזנר שכצפוי סיקרנו אותי.

תוך שיטוט משכה את עיני עבודת צילום של דליה ברקי שהראתה תקריבי לבנים ממקומות שונים בעולם. החיבור שלי היה אינטואיטיבי לחלוטין לויזואליות והצבעוניות של העבודה. התקריבים המיוחדים והקומפוזיציות התחברו לצבעוניות האפורה-חלודה ולחומריות שאני אוהבת.

מצטטת מהקטלוג את המשמעות מאחורי העבודה כפי שסיפרה האמנית
"מראה החללים הפעורים דמוי קן או מערת סתרים, הופכים את הקיר וכל לבנה בו לעולם ומלואו".

אסנת ברקהתמונה מקטלוג התערוכה

עבודה אחרת ממנה לא יכולתי להתיק את עיני הייתה עבודתה של תאיר חיטרון-פרנס שנתלתה על הקיר.  העבודה, שמבוססת על תמונות מאלבום ילדותה שדהה, שבתה את ליבי. תאיר רקמה, בחוטים אדומים על פח מגולוון שאותו ניקבה, תמונות ילדות המייצגות את הבית.  החומרים – פח, החומר הקשה, המבריק והתעשייתי והרקמה האדומה והנאיבית, שלכאורה מנוגדים, התחברו כאן לדעתי באופן נפלא. החומריות הקשה הדגישה את עדינותה של הרקמה. כל ציור, רקום כך שבחלקו מדויק ובחלקו נראה מתפזר ונפרם, העביר תחושה של זיכרון רחוק. טכניקת הרקמה שהייתה פופולרית בזמנו וזכורה לי היטב מילדותי, התחברה למוטיבים בתמונות והעלתה חמימות נוסטלגית.

אסנת ברקהתמונה מקטלוג התערוכה

אלו לא היו העבודות המרכזיות בתערוכה ולא אלו שקודמו בפרסומים, אך הן אלו ש"קראו לי".

תוך כדי הקשבה להסברים על העבודות השונות, שהעבירה האוצרת, מירב רהט, לא יכולתי שלא לחשוב על משמעות הבית עבורי.

הבית ממנו באנו מלווה אותנו לאורך כל חיינו. חשבתי מה לקחתי משם, תחושות, זיכרונות, רגשות וערכים. אין ספק שכל אלה הופכים אותי למי שאני היום, לטוב ולרע. מה מתוכם מזין אותי, ומה מוטבע בי ומעכב? עד כמה נוף ילדותי משפיע על מי שאני היום לעומת שאר חוויות החיים המצטברות. וכמובן ישנה הבחירה, קיבלתי מטען מסוים, חלקו משרת אותי היום, האם אפשר להניח את מה שלא מאחור? חשבתי גם על ילדיי ועד כמה הבית שאני מספקת להם משאיר בהם את חותמו.

בבית הורי אמא חיכתה עם ארוחת צהריים חמה, וטובת הילדים הייתה מעל הכול גם אם זה דרש ויתורים. ערך המשפחה היה חשוב ביותר. את זה ספגתי גם דרך היחס של הורי אל הוריהם. ערך המשפחה באמת חשוב בעיני, אך היום, במבט של מבוגר, נראה לי שלעתים צריך גם למרוד, ואהבה יכולה להיות גם חונקת ומחייבת. האם ההחלטות שלי נבעו חלקן מהרצון לספק אחרים ולשמח אותם? איזה מהבחירות שלי נבעו ממני ואיזה מהבית, ואולי זה כבר אותו אחד?

גדלתי בבית שבו עסקו הרבה ביצירה ובמלאכות יד שונות. האסתטיקה וטיפוח מראה הבית היו חלק מההנאה ממנו. המסר של טיפוח הבית כמקום מכיל אבל גם מטופח ונעים באותה נשימה הוא כנראה חלק מהדרך שהובילה אותי בבגרותי לעולמות העיצוב.

אסנת ברק אסנת ברק

בעבודתי כמעצבת אני מעלה בפני לקוחותיי שאלות לגבי מהות הבית עבורם. מה להעביר לבית החדש ומה להשאיר מאחור?

חפצים הם הרי גם זיכרונות. איזה צבעים, חומרים ואוירה גורמים לנו להרגיש בבית. התשובות שונות בהתאם למטען שכל אחד מביא איתו. האם בביתם לקוחותיי רוצים תכולה חדשה ומודרנית, דף נקי, או דווקא חפצים ישנים עם ערך נוסטלגי אהובים עליהם? האם הצבעוניות תהיה של בית אנרגטי ופתוח או דווקא אווירת רוגע, התכנסות ומפלט מהעולם בחוץ. יחד אנחנו מבררים את משמעויות הבחירות האלו עבורם.

אסיים עם הטקסט שמירב רהט האוצרת, סיימה בו את הקטלוג, ואין כמוהו כדי לסכם את התערוכה ואת משמעות הבית. טקסט של יהודה עמיחי שמרגש אותי כל פעם מחדש:

"אדם יוצא מהבית והבית אינו יוצא מן האדם. הוא נשאר, על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו ודלתותיו הנסגרות בזהירות. או כי הבית מתרחב והולך ונעשה לדרכים שבהם ילך זה שיצא מן הבית". יהודה עמיחי ( מתוך "אהבה הפוכה" בתוך "ברוח הנוראה הזו", ספרית פועלים).

  אסנת ברק מעצבת פנים:

פייסבוק: Osnat barak או Be.Design.Interiors;

אתר; מייל – osnat.barak@outlook.com

פוסטים קשורים

6 Comments

  • מיכל מנור

    07.03.2017 at 17:20 הגב

    אסנת, נהניתי לקרוא את חוות דעתך על התערוכה וגם את מה שכתבת על בית ילדותך. העבודות של תאיר מצאו חן גם בעיני ואני מניחה שגם אני הייתי בוחרת להתמקד בהן בתערכה.

  • אסנת ברק

    08.03.2017 at 09:32 הגב

    תודה מיכל, שמחתי לשמוע!

  • carina weber

    09.03.2017 at 09:03 הגב

    נגעת כאן בנושא כל כך עמוק ומהותי. בית הוא מושג שמגלם בתוכו כל כך הרבה ערכים ורגשות וניכר מאוד שאת מחוברת למהות שלו.
    לא ביקרתי בתערוכה, אבל היא נשמעת לי מאוד מעניינת.
    הצילומים בסוף הפוסט הם יוצאי דופן .

  • אסנת ברק

    09.03.2017 at 13:24 הגב

    תודה כרינה יקרה.
    בתערוכה התחדדה התפיסה כמה הבית נתפס אצל כל אחד מאיתנו בצורה כל כך שונה, וכל אחד מאיתנו ספג ערכים אחרים, שהולכים איתנו דרך ארוכה.
    הצילומים צילמתי עבור המאמר, הם בהחלט בונוס עבורי. שמחה כל כך שאהבת.

  • נסיה

    10.03.2017 at 08:51 הגב

    אוסנת יקרה
    הצלחת להכניס אותנו ל"בית" מחשבותייך..מקסים ומעורר השראה

  • אסנת ברק

    10.03.2017 at 17:32 הגב

    נסיה יקרה, תודה שנכנסת לקרוא, וגם קצת לביתי, שימחת אותי

Post a Comment

הרשמו לאתר!

כל מה שחדש ב- Grey Times

ישירות למייל שלכם:

You have Successfully Subscribed!