FREEFOLDING – מיכל קרן גלמן

שמי מיכל קרן גלמן, מקפלת חופשייה.
יוצרת כלים ממשטחי חמר מקופלים.
משחקת, מסתקרנת ולומדת את החומר המופלא הזה
מזה עשר שנים.
אני אוהבת לקחת משטח,לקפל אותו, ליצור נפח, ליצור מיכל.
מיכל קרן גלמן
מתבוננת באופן קבוע בסביבתי הקרובה ונמשכת לטקסטורות המתגלות במרחב היומיומי, הביתי.
מוצאת את ההשראה גם בטבע הסובב אותי, בסביבה התעשייתית והארכיטקטונית.
אני אוהבת לראות חומרי גלם מוצאים מהקשרם ומגלים פנים חדשות כשהם מוטבעים בחומר.
משחקת עם הגס והעדין, אופקי ורוחבי, התנועה מול השקט.
נמשכת מאד לאלמנטים גרפיים, למשחק עם פאטרנים.
לחזרתיות, מקצב, סדר ותבניות.
אולי זה המקום ממנו באתי- עיצוב תכשיטים ב"בצלאל" המשמר בי איזו נימה של זיכרון טכני וצורני בדרך בה אני מטפלת בחומר, "הלחמת" המשטחים זה לזה, הקיפול , ההתייחסות לעיטור כחלק משמעותי מצורת הכלי.
מיכל קרן גלמן
ואולי אפשר לזהות בכלים שלי גם נימות אחרות, מפרקים אחרים בחיים: חפצים אבודים שליקטתי בים, ובמרחבי הקיבוץ בו גדלתי.
קו המתאר של האלונים ביער ביישוב שבו אני גרה עכשיו, מצפה הילה.
אני מוצאת שהפונקציונאלי קרוב לליבי.
קערה, ספל, ומיכלים בשימוש היומיומי , בסביבה הביתית,
הם כר נרחב ואינסופי לגביי.
אני נהנית מהמגע והטקסטורה שלהם כשאני מבשלת,
מכינה סלט,
חולטת עלים ירוקים מהגינה לתה,
מטעמה של עוגה שנאפתה בתבנית קרמיקה,
המאפה בקדירה,
המראה של זר פרחים מתערסל בתוך כד.
יש משהו חי בכלים. משתנה. ממשיך לספוג טעמים וריחות.
פלטת הצבעים שמוליכה אותי, משתנה ומתחדשת בתוך סקלה מאד בסיסית:
לבן- כחול-אפור.
גדלתי על חוף הים. שהיה החיק המנחם שלי, קו הנוף והאופק הקבוע.
הצליל של הגלים היה נוכח כל הזמן וברגעי ההירדמות הייתי מתכוננת אליו על מנת להירדם. הליכות רבות לאורך החוף, איסוף צדפים והגילוי שלהם מוטבעים בסלע, העיניים מהופנטות מהקו  האקראי, הרוטט שמשרטטים הגלים בחול, נטבע ונמחק.
והצבע של המים, השמיים, פלטה צבעונית של כחולים ואפורים , הלבן המסנוור של האדוות, של העננים, הצלילות של המים.
היום אני רואה כמה ההשפעה הזו חזקה אצלי. איך אני מחפשת את הצבעוניות הזו בכלים שלי. איך הקן שלי שאני משרטטת ביד , ישר אבל רוטט, מחזיר אותי לקווים שהגלים משרטטים בחול. ושאני מנסה להשתחרר מאיזושהי נוקשות שיש בי ולחתור לקלות של הקו ההוא של הים.
עם הצבעוניות הזו, המונוכרומטית, אני ממשיכה בינתיים, מחפשת בתוכה עוד נימים וגוונים.
חיפוש אינסופי.
מיכל קרן גלמן
עם השנים, האהבה לאפור הולכת ומעמיקה, מתרחבת.
אני אוהבת יותר ויותר את החורף, ארון הבגדים שלי חג סביב האפורים מלווה בעננות נמוכה של שחורים וכחולים.
ובסטודיו-
טסטים תמידיים של הגלזורות-
גלזורה אפורה עם הדהוד כחול
סגולה מגובה באפור עמוק.
אפורה שקוף, אפורה מבריק,
גלזורה אפורה מט אטומה,
מט עם כתמים…
עולם ומלואו.
או כמו בשיר הנהדר ההוא,
אני לא דוהה לאפור, (WE FAID TO GRAY)
אני (תמידית) נוהה לאפור.
מיכל קרן גלמן
  מיכל קרן גלימן FreeFolding:

פייסבוק,  Etsi אינסטגרם

4 Comments

  • מיכל אגם אליסון

    05.12.2016 at 11:18 הגב

    אני אוהבת את היצירות של מיכל כבר שנים. נהנתי לקרוא אותה והיצירות מקסימות. יופי של השראה

  • noya komissar

    05.12.2016 at 17:17 הגב

    .."נוהה לאפור".. איזו הגדרה מקסימה. נעים להכיר את מיכל. אוסף מרשים ועבודה יפיפיה.

  • מירב אשל

    14.12.2016 at 08:50 הגב

    מקסים. הטקסט. התמונות. האווירה. התחושה. ה ש ר א ה…

  • מיכל קרןגלמן

    09.01.2017 at 09:05 הגב

    תודה לכן, מירב, נויה ומיכל.
    שמחתי להיות חלון להשראה.
    שיהיו ימים טובים עם אינסוף גוונים של אפור….

Post a Comment

הרשמו לאתר!

כל מה שחדש ב- Grey Times

ישירות למייל שלכם:

You have Successfully Subscribed!