רטוב /שרוף החומר כמרחב מטאפורי

מאת: גלית שול

הביאנלה השמינית לקרמיקה ישראלית: רטוב /שרוף החומר כמרחב מטאפורי.

התערוכה מציגה עבודות של מעל 70 אומנים ישראלים העוסקים בקרמיקה. הפעם נושא התערוכה הוא החומר עצמו. כלומר מעבר לכך שכל העבודות הן קרמיקה, יש אלמנט נוסף שהחומר עצמו מביא איתו הן במימד הפיזי והן התרבותי.

החומר בתערוכה הוא לא רק המדיום כי אם התמה עצמה. מכאן השם "רטוב/ שרוף" – מרחב המצבים של החומר. כשהוא רטוב וניתן לעיבוד ושינוי ללא סוף וכשהוא שרוף ונשאר מקובע לנצח.

סיור בתערוכה גורם לך לחשוב על מושגי זמן ונצח. האם הרטוב הוא הנצחי המאפשר להטמיע בו רעיונות ורצונות שוב ושוב עד אין סוף או החומר השרוף הוא נצחי, מנציח את רגע השרפה ונשאר לעד.

התערוכה עשירה במיצגים והמון המון כישרון. אפשר לבלות כאן זמן רב בהנאה רבה.

בזמנים מסוימים יש גם מדריכה שנותנת הסברים ולעתים אפשר לפגוש את האומנים עצמם.

אריטמיס

רטוב /שרוף הביאנלה לקרמיקה

רונית ברנגה , הכינה את "אריטמיס שלי". יצירה אפורה ומרגשת ששבתה את ליבנו.

אריטמיס אלת הציד היפיפייה של המיתולוגיה היוונית. היא בתו של זאוס ואחות תאומה לאפולו. ארטמיס מתוארת הן כאכזרית ונקמנית, והן כמיטיבה שפועלת למען בני האדם בכלל והנשים בפרט.

כאן בפירוש של ברנגה, האלה מוצגת במראה של חומר רטוב והילדים/כדים במראה של חומר שרוף. הדואליות הזו של שני קצוות נראית לאורך כל היצירה.

תנוחת הגוף המשוחררת של האלה לעומת השליטה האבסולוטית בכל תוצריה.

השדיים המרובים שלא מזינים אף אחד אלא פוערים פיות לאכול בעצמם. תחושות של הנקה מסרסת.

הצחוק המתגלגל שלה או אולי זה צחוק שטני?

התוצרים שלה שהם בעצם הכדים המסורתיים של עולם הקרמיקה, בניגוד אליה שהיא לגמרי 2016.

עשרות הפיות האלה מה הם אומרות צועקות? או אולי בולעות שואבות?

אי אפשר להסיר את העיניים, חזרנו אליה עוד כמה פעמים.

ארגז מסע

רטוב /שרוף הביאנלה לקרמיקה

איריס מורג  הכינה לתערוכה את ארגז המסע המדהים הזה. ארגז מסע ישן של פעם עשוי כולו קרמיקה. גם "הקרשים" וגם "החיבורים".

איריס מורג היא אומנית פורצלן ובעלת המרכז הישראלי לציור על פורצלן. למזלנו מורג  הייתה שם כדי להסביר על העבודה הזו.

מורג סיפרה שבארגז המסע הזה מגולמים קשיי העליה החמישית שהיא מכירה מקרוב. קושי בהתאקלמות, אכזבות, ותבוסות של אלה החווים הגירה. אותו ארגז שצריך להיות חזק ולהכיל את כל חייך מעוצב מחומר שברירי כזה, שמפחיד אותך לגעת בו פן ייסדק.

הארגז אינו יכול להכיל דבר ולא לצאת לשום מסע.

האמנית סיפרה שנדרשו לה 9 שעות בכדי לחבר את הארגז השברירי הזה בחלל התערוכה.

היופי המדהים של הארגז בניגוד לחוסר הפונקציונליות שלו עומד נוכח בחלל.

חלוקות

רטוב /שרוף הביאנלה לקרמיקה

נעה ארד ירדן,  יוצרת את הפסלים החצויים האלה שאנחנו אוהבות. מסתכלות מכאן ומכאן איך זה נראה מכל צד ומה משתקף מהרווח. הפסלים עשויים חומר שרוף נצחי ובלתי ניתן לשינוי, אך נראים רטובים לגמרי. כאילו שעוד רגע יכנסו לתנור לשרפה וצביעה. גם וגם או דו ערכיות. חושבות על המצבים בחיינו בהם אנחנו חצויות.

"היחס שלי אל החומר הוא דו ערכי, מחד גיסא הוא נהיר וטבעי לי, הוא טבוע עוד מילדותי בסטודיו של סבתי, מאידך גיסא הוא צופן סוד, עשוי להפתיעני ולהוכיח אותי על יהירותי בחושבי שאני מכירה אותו על בוריו". אומרת היוצרת.

מסך// מגע

רטוב /שרוף הביאנלה לקרמיקה

בעוד אנחנו צועדות מיצירה ליצירה, מתרגשות מהחומר והעושר תוך כדי מצלמות את היופי הזה. מדי פעם מסמסות משו למישו. מציצות תוך כדי בפייס אם קרה משהו חדש בחצי שעה האחרונה ואז אנחנו מגיעות ליצירה העדינה הזו שפשוט עוצרת אותנו.

מוריה אדר פלקסין , מציגה לנו שלל מסכי טלפון. בכל מיני מצבים וצורות.

דברר שגורם לנו לחשוב כמה באמת אנחנו נוכחות כאן ועכשיו או חיות במסך שמחובר לנו ליד?

ומה העניין עם המגע? האם מסך זה מגע או לגעת בחומר הקדום הזה על כל האפשרויות הגלומות בו. כמה אנחנו חוות עם העיניים וכמה עם מגע? חבל שלא מרשים לגעת זה מתבקש ביצירה הנהדרת הזו.

פינאלה

המון המון עבודות שיש עוד לחזור אליהם ולחקור. יצירות מרהיבות. ממליצות בחום.  לאוהבי קרמיקה בוודאי, אבל גם למי שרוצה לצאת מהשגרה ולקבל קצת השראה. אנחנו יצאנו עם שמחה קטנה בלב. אולי זה קשור גם לחברה ותיקה שפגשתי שלא ראיתי מאז הצבא. הינה הזמן שב ומקבל משמעות אישית גם עבורי. ד"ש קרן 🙂

No Comments

Post a Comment

הרשמו לאתר!

כל מה שחדש ב- Grey Times

ישירות למייל שלכם:

You have Successfully Subscribed!