האפור של חלי ראובן

כמה מזל יכול להיות לנו, שבזמן שאנחנו מתכננות את היומולדת של המגזין, המשוררת חלי ראובן מפרסמת שיר שכולו אפור?

אז ברור שביקשנו ממנה לפרסם אצלנו, וחלי שכולה פרגון ואהבה הסכימה בשנייה.

את חלי ראובן אנחנו אוהבות עד מעריצות. מזדהות עם כל כך הרבה אספקטים בעבודתה. היא נותנת לנו המון השראה בכתיבה שלנו.

 חלי ראובן כותבת שירים.
שירים שהם תפילות בעברית יומיומית. בכל יום שיר אחד. השירים של חלי יוצאים מהלב ונכנסים אל הלב. והלב כנראה הוא אותו אחד אצל כולנו, כי כל כך הרבה מתרגשים מהשירים, מצטמררים, מזילים דמעה וחושבים הפעם היא כתבה עלי. השיר הזה הוא בשבילי. זה בדיוק אני.

אפשר לכתוב כל יום שיר?
חשבנו שצריך מוזה, לנסוע למדבר, להתנתק מהעולם- אז לא.
חלי לימדה אותנו שהכתיבה יכולה להיות כאן ועכשיו בתוך היומיום וגם כל יום.

לעזוב הכל ולהתחבר ללב?
בדיוק כך בחיבור ללב נמצא הריפוי וגם ההצלחה המטורפת. לחלי יש המון תארים אקדמאים. היא ראש תחום הכשרת מאמנים במכללת רופין, מאמנת, מנחה ויועצת ארגונית. אבל דווקא עם החיבור ללב שלא דרך הראש החכם היודע נוצר משהו כל כך ייחודי, חד פעמי והאמת היא שמאוד מצליח.

אפשר לכתוב שירה בפיסבוק?
בחירת הפלטפורמה הכל כך יומיומית הזו להיות דף לשירים, מראה לנו שכל שילוב הוא אפשרי. ונותנת גם לנו אישור קטן לערבב את הערבובים שלנו לחבר בין קודש לחול ולדעת שהכל טוב.

כשרון זה חשוב?
חלי אומרת שההתמדה יותר.
כל יום במשך כמעט שנתיים, היא כותבת את השירים. טיפה ועוד טיפה חלחול תמידי באבן בסוף מבקע אותה.

ואנחנו?
מתמידות כבר בדיוק שנה.

תודה חלי,  על ההשראה שאת ועל השירים המרפאים

 

 לומדת ללכת על האפורים/ חלי ראובן 

לפעמים נדמה לי
שמה שעושה עוול לחיי
יותר מכל
זו הנוקשות שלי
ראיית החיים בשחור ולבן
וההסכמה, לעיתים, להקריב את כל חיי
את כל אושרי
על מזבח הסימן קריאה!
אשר חוסם לי
את הטבע ואת אלוהים
ואת הנהרות של האהבה, שזורמים יותר
כמו סימן שאלה,
אני לומדת ללכת על האפורים
לומדת לשבת זקופה על האפור
ולהרגיש בו נאהבת
להרגיש ממנו חום אינסופי
לראות בו יופי שלם
אני לומדת שבין לחיות על מלואי
ובין למות עד הסוף בדמי ימיי
יש אפור וטוב
ומושלם עד מאד
אני לומדת שבין לצאת אל העולם ולתת את כולי
עד שאיני זוכרת מי אני
עד שאיני ערה לקיומי כלל
עד שגופי נזנח לאנחות
וליבי מתפזר לאלפי חלקיקים
והדופק שלי נותר גם הוא איפשהוא, לא אצלי
לבין
להיכנס מתחת השמיכה
מתחת הבגדים, מתחת עורי, מתחת ורידיי
ולהיזכר בי
בין זה לזה – יש אפור וטוב
אני לומדת להתכסות באפורים ולברך עליהם כעל טליתות קדושה
לומדת להבין שהחיים והאהבה נמצאים באפורים
נמצאים ב-בין לבין
במתפתל
במתעגל
בחלקי, כלכך חלקי
במקטע
במה שאפשרי לעת עתה
לומדת לתת אמון
שהאושר שלי ממתין באפור הזה
הטוב הזה, האנושי, הלא מושלם בכלל
לומדת להבין את הגם וגם
הככה וככה
את הלפעמים
את טעמם המתוק והליכתם הגמישה והיציבה של האפורים בשדרה המרכזית שנקראת "חיים"
לומדת שהאהבה נמצאת בסוד שלא סופר לי
בין "ויהי בוקר" לבין ה "ויהי ערב"
באפור הזה
הטוב הזה
הכל כך טוב הזה

  חלי ראובן

פייסבוק; אתר

 חלי ראובן

פוסטים קשורים

6 Comments

  • נורית

    18.01.2017 at 12:56 הגב

    אחד ה- שירים!
    מדהים!!
    קוראת שוב ושוב!!

    • galit shul

      19.01.2017 at 10:02 הגב

      נורית אהובה – אחד השירים לגמרי – כל התורה על רגל אחת (אפורה)

  • אילת

    18.01.2017 at 23:04 הגב

    שיר אפור ונפלא, תודה שהכרתן לי את חלי ראובן, בזכותכן קראתי ממנה עוד ועוד..

    • galit shul

      19.01.2017 at 10:03 הגב

      זכות גדולה אילת, תודה על התגובה כאן. השירים שלה נותנים מזור לנפש והרבה תקוה

  • Noya komissar

    19.01.2017 at 08:50 הגב

    שיר מעולה !! כמה טוב שהכנתן אפור מעצים לחיים שלי!

    • galit shul

      19.01.2017 at 10:04 הגב

      שיר מעולה, כמה זוויות יש לאפור הזה – כמספר האנשים בעולם…

Post a Comment

הרשמו לאתר!

כל מה שחדש ב- Grey Times

ישירות למייל שלכם:

You have Successfully Subscribed!