האפור של פורטו – זיוה רענן

מאת: זיוה רענן

בעיר פורטו לכתמי הצבע האפור יש חיים משל עצמם: ניואנסים של גוון וחספוס ההופך אותו לחומר חי. אני רואה את האפור כאלמנט הנותן לעיר את ממד הזמן. הוא נחשף מאחורי אריח דקורטיבי שנשר מהקיר ויוצר טוויסט קטן בעלילה, כמו יצירה מורכבת שהקומפוזיציה שלה אינה אוטומטית. יש בעיני משהו אנושי מאוד בשמיכת הטלאים הזאת שקיר ישן וקיר מתחדש, דקורטיבי ומחוספס חיים בה יחדיו.

פורטו שבצפון פורטוגל יושבת על מדרון תלול בגדתו הצפונית של נהר הדואורו, קרוב לשפך של הנהר לאוקיאנוס האטלנטי. בסבך הרחובות שבמרכז ההיסטורי הצפוף  מכוסים קירות הבתים בצבע ובמרקמים שונים. אריחי קרמיקה עם דוגמאות גאומטריות  מדברים בשפה אחת, ואריחי האזולז'וש הכחולים המונוכרומטיים מדברים בשפה אסתטית אחרת.

הם מספרים סיפורים היסטוריים על תקופת תור הזהב של פורטוגל או סיפורים דתיים בחזיתות הכנסיות. קירות אחרים צבועים בטיח בצבע חם ובין כל אלה מבצבץ גם הרבה בטון חשוף. במקומות רבים הוא מכוסה בציורי גרפיטי צבעוניים ולפעמים הוא אפרורי וחשוף, נותן רקע לכתמי הצבע העזים ומבליט אותם. מרפסות שמעקותיהן החלידו מעידות על ימים אחרים. פורטו היא שמיכת טלאים, שחלקיה שונים זה מזה וביחד הם יוצרים תשבץ מרהיב.

זיוה רענן שמתי לב

טיילתי בפורטו ביחד עם חבורה גדולה של בני משפחה ומדריך תושב העיר ששמו רנטו מחברת "בלו דרגון". נפגשנו ברחבת הקתדרלה הגדולה, האפורה והמאסיבית. רנטו הסביר שבמשך שנים היה חשש מפני מלכי קסטיליה (כיום ספרד) שניסו לכבוש את פורטוגל ולכן נבנתה הקתדרלה כך שתשמש בעת הצורך גם כמבצר. אריחי אזולז'וש כחולים מבצבצים בחזית הקתדרלה בין הקירות המסיביים ומעדנים אותה מעט.

גשר "לואיס הראשון" הענק שעל פני הנהר העשוי מפלדה יוצר את הרקע לתפאורה של הנהר. בקרבת הגשר עוגנות כיום דרך קבע ספינות וסירות היסטוריות שכבר אינן מפליגות. שריד אחרון לחומה שהקיפה את העיר נמצא על המדרון ליד הגשר בעל שני המפלסים. בכניסה לקומה העליונה של הגשר ישנו קיר גבוה של בטון חשוף המכוסה בחלקו בציור מונומנטלי, אפור גם הוא, המתאר דמות של גבר מבוגר חבוש בכובע המסורתי של פורטוגל. על הציור חתום Mr Dheo, שם העט של צייר גרפיטי ידוע בן העיר. רנטו, המדריך שלנו, אומר שמיסטר דיו הוא הבנקסי של פורטוגל. עיריית פורטו נוהגת לעצום עין בכל הנוגע לגרפיטי, כפי שנוהגות כיום גם עיריות בכל רחבי העולם, מתוך הכרה שגרפיטי מוסיף חן וצבע בעיקר במקומות האלה שיופי ועזובה מצויים זה בצד זה. לציור ליד הגשר ניתן אישור מראש בזכות המוניטין של האמן.

זיוה רענן שמתי לב

בדרך לתחנת הרכבת סן בנטו שאולם הכניסה שלה מכוסה באריחים הכחולים ובסיפורים, אנו פוגשים מיצב של אבנים גדולות המעוטרות באריחי קרמיקה צבעוניים. הצירוף של כתמי הצבע העז והאבן האפורה כל כך יפה.

זיוה רענן שמתי לב

האבנים מוצבות ברחבה שבאחוריה קיר בטון מסיבי הנראה הרוס למחצה. מוטות ברזל חלודים בולטים מהבטון. רנטו הסב את תשומת לבנו לכך שגם קיר הבטון הוא יצירת אמנות, אחרת לא היינו שמים לב לכך. הקיר בעל המראה ההרוס נראה כחלק טבעי מהעיר. היוצר הוא אותו אמן שיצר את האבנים הגדולות המכוסות באריחים צבעוניים, אלה שהתפעלנו מהן. הצירוף של האבנים המעוטרות באריחים ושל קיר הבטון עם קונסטרוקציית הברזל החלוד מתמצת את המהות של העיר.

זיוה רענן שמתי לב

גם במעגל הרחב יותר של העיר, במעלה המדרון, פגשנו בכל האלמטים המעטרים את העיר ובתמהיל המיוחד שלה אבל גם בנקודות חן בסגנון אר-נובו מתחילת המאה העשרים, בקפה מג'סטיק ובחנות הספרים ללו. מן המאה ה-13 ועד ימינו האבולוציה של העיר מרתקת ומלאה בסיפורים מעניינים על יורדי ים, על תעשיית יין הפורט וגם על אגדות מודרניות כמו מיסטר דיו או הסופרת ג'י קיי רולינג שהיתה יושבת בקפה מג'סטיק.

זיוה רענן שמתי לב

זיוה רענן שמתי לב

שמתי לב – הבלוג של זיוה

בלו דרגון – חברת טיולים בפורטו

פוסטים קשורים

21 Comments

  • מיכל מנור

    03.11.2016 at 12:38 הגב

    איזה פוסט מרתק. לראות את פורטו דרך גווני האפור. מקורי ומוציא החוצה את הצבעוניות של העיר.

  • רבקה קופלר

    03.11.2016 at 12:48 הגב

    לא הייתי חושבת ולו לרגע לקשר את פורטו לאפור – זיוה עשית זאת נפלא והעיר מקבלת מימד חדש דרכך!

    • זיוה רענן

      03.11.2016 at 13:18 הגב

      זו עיר עם ריכוז מופלא של הכל מכול, מאוד חושנית. שמחה לדעת שהתחושה עברה.

  • Lian

    03.11.2016 at 14:47 הגב

    תמיד אפשר לסמוך עלייך שתראי את הזויית המיוחדת בכל דבר. אבור וצבעוני ביחד. לא הרגיש אפרורי בכלל אלא כרקע ליופי ולצבעים. נהנתי לקרוא!

    • זיוה רענן

      07.11.2016 at 07:07 הגב

      ליען, האפור הזה הוא חלק מהעיר, אבל ההשראה היא של צוות גריי טיימס, שממנו למדתי להסתכל על הצבע האפור בחיים 🙂

  • צפי הדר ריכטר

    03.11.2016 at 23:56 הגב

    כל כך יפה ושובה את העין. ממש הוצאת את המיטב מהאפור (וגם מפורטו).

  • יפעת פיירמן

    04.11.2016 at 17:07 הגב

    אני אוהבת את נקודת המבט שלך. את היכולת למצוא יופי ולהעביר אותו לקורא בדרך נפלאה ומקסימה. את מעצימה את החן והנוי של המקום עליו את כותבת. מאד נהנתי.

  • קרן מירב

    05.11.2016 at 20:26 הגב

    מקסים, אהבתי שמצאת את מהות העיר במבנה אחד שמספר סיפור שלם של אז ועכשיו. מרתק.

  • tamari

    05.11.2016 at 22:06 הגב

    זיווה יקרה,
    כמה זכרונות יש לי מפורטו בהקשרים כל כך אחרים….
    ולכן כל כך שמחתי לקרוא שוב על העיר הקסומה הזאת דרך העיניים שלך. הזכרת לי נשכחות…
    לפני המון שנים עבדתי כקניינית בחברת "פולגת" והרבה מהבגדים היינו קונים במפעלי טקסטיל בפורטו.
    היית נוסעת לשם המון כשפורטוגל עוד היתה מדינה נחבאית על הכלים, לא איזו אטרקצייה כמו שקורה לה בשנים האחרונות.
    פורטו היא גם עיר של טקסטיל והביקור במפעלים שם והמפגש עם האנשים מהתחום הזה זכור לי עד היום.
    פורטוגל בכלל היא ציפור נדירה באירופה אבל זה כבר לפוסט אחר…
    זוכרת שהייתי מחכה כבר לסיים לעבוד ולטייל שם בערב. תמיד היא היתה קסומה בעיני. נזכרתי דרך התמונות הנהדרות שלך בבניינים המקסימים שלה, ברחובות, באריחים הצבעוניים שקישטו כל חלקה טובה ונתנו לה נופך כל כך מיוחד. נזכרתי במסעדה אחת ליד הים שהיינו נוהגים לאכול בה ולשתות יין פורטו.
    עשית לי זכרונות נעימים ומתוקים וחשק לחזור אליה ממקום אחר. מפרספקטיבה אחרת….
    תודה רבה על הפוסט המקסים שלך, בהחלט ריגשת אותי!!

    • זיוה רענן

      07.11.2016 at 07:14 הגב

      תמרי, גם את ריגשת אותי עם הסיפור המפתיע הזה שלא הכרתי. הייתי שמחה לחזור לפורטוגל ולהכיר אותה מהצד של הטקסטיל.

  • נתלי תמיר

    05.11.2016 at 22:13 הגב

    זיווה יקרה, איזה יופי של טיול ב50 גוונים של אפורים, סיפקת לי זוויות מיוחדות של העיר, ועשית לי חשק גדול לטייל בה. תודה רבה, את כותבת ומצלמת ממש נפלא

    • זיוה רענן

      07.11.2016 at 07:15 הגב

      נתלי, המון תודה. על הכתיבה – או קיי. זו כבר לא הפעם הראשונה שאומרים לי. אבל הצילום… אני שמחה מאוד לשמוע.

  • איילת ונציה מישר

    06.11.2016 at 06:55 הגב

    איזו נקודת מבט מרתקת ומעניינת לראות את העיר….מקסים!

  • פורטוגל, חלק ב' - האנשים של עמק הדואורו - שמתי לב

    02.06.2017 at 07:08 הגב

    […] בבוקר לטייל בעיר פורטו, שלגמרי מגיע לה פוסט משל עצמה. כתבתי עליה במגזין היפה גריי טיימס. בבוקר השני בוילה סטה ארזנו את המזוודות והעמסנו על […]

  • פורטוגל, חלק ב' - הרפתקאות ומפגשים עם אנשים בעמק הדואורו - שמתי לב

    02.06.2017 at 07:53 הגב

    […] בבוקר לטייל בעיר פורטו, שלגמרי מגיע לה פוסט משל עצמה. כתבתי עליה במגזין היפה גריי טיימס. בבוקר השני בוילה סטה ארזנו את המזוודות והעמסנו על […]

  • פורטוגל, חלק ב' - שתי משפחות ושני סיפורים מעמק הדואורו - שמתי לב

    03.06.2017 at 17:37 הגב

    […] בבוקר לטייל בעיר פורטו, שלגמרי מגיע לה פוסט משל עצמה. כתבתי עליה במגזין היפה גריי טיימס. בבוקר השני בוילה סטה ארזנו את המזוודות והעמסנו על […]

Post a Comment

הרשמו לאתר!

כל מה שחדש ב- Grey Times

ישירות למייל שלכם:

You have Successfully Subscribed!