גרפיטי ההתחלה

מאת: גלית שול

את הטיולים שלנו אנחנו אוהבות לעשות בתוך העיר. ועיר חווים ברגליים. תנו לנו להסתובב ברחובות העיר ולא נפסיק עד שהרגלים יכאבו ויסרבו להמשיך לצעוד. אז נחפש בית קפה, נלגום את המשקה החם וניתן לרגליים לנוח עד להליכה הבאה.

כשאנחנו ברחוב אנחנו אוהבות הכל: את העוברים ושבים, את החנויות וחלונות הראווה, את הריחות, את הכבישים והבתים. ואז באמת לא אכפת לנו אם נגיע למוזיאון שתכננו לבקר בו או נמצא במקומו רחוב יפה, מבחינתו הגלריה שלנו נמצאת סביבנו.

וכשהרחוב הוא העיקר אי אפשר להתעלם מאומנות הרחוב, הגרפיטי. אומנות חתרנית המשלבת מותר ואסור, יפה ומכוער, גלוי ומוסתר. ובעיקר משחקי צבע על אפור של בטון.

החלטנו להתחיל לחקור את העולם הזה שמסקרן אותנו מאוד ואנחנו יודעות עליו כל כך מעט. בבלוג שלנו נשתף אתכם כל פעם בנושא שמסקרן אותנו. נשמח גם לשמוע מכם אם יש לכם תובנות, המלצות, מחשבות ותהיות בנושא.

 

את הלמידה אנחנו מתחילות דווקא בישיבה מול מחשב ולא בשיטוט בחוץ, בוויקיפדיה, איך לא, שמספרת לנו שהגרפיטי הראשון בישראל היה של:

ברוך ג'מילי 🙂

אז מי היה ברוך ג'מילי?

פלמ"חניק שכתב את שמו בעמדה ששמר בשער הגיא בשנת 1948. הוא חשב שיפול בקרבות ורצה להנציח את שמו. במשך שנים היה אלמוני. רבים חיקו אותו ורשמו בעקבותיו את הכתובת "ברוך ג'מילי" ברחבי הארץ.

תמונה27

יש אמני רחוב שרואים בברוך ג'מילי את האב הרוחני של הגרפיטי בישראל. הם מתייחסים ליצירה שלהם כהשארת חותם ממש כמו האנדרטה שהשאיר ג'מילי.

הכתובת של ברוך ג'מילי עדיין נמצאת בשער הגיא. אנחנו רואות אותה כמעט פעם בשבוע כשנוסעות לבקר את אבא. היא חלק מהדרך לירושלים ממש כמו אנדרטות המשוריינים שבצדי הדרך. על אותו בניין עצמו יש כיום גרפיטי הרבה יותר גדול וצבעוני של נחמן מאומן. מה שגורם לחשוב על גלגולו של גרפיטי אבל זה אולי נושא לפוסט אחר.

תמונה28

No Comments

Post a Comment

הרשמו לאתר!

כל מה שחדש ב- Grey Times

ישירות למייל שלכם:

You have Successfully Subscribed!