צילום שחור לבן – אביטל אנגל

בצילום שחור לבן התאהבתי כבר בשנתי הראשונה כסטודנטית בקמרה אובסקורה. הייתי שוכחת את הזמן והולכת לאיבוד במחוזות הקסומים של חדר החושך בבית הספר.
כשכולם מיהרו הביתה או לעבודה, מצאתי את עצמי נשאבת לשעות של יצירה בחדר האפל.
אהבתי את השקט, הלבד, ריח הכימיקלים והבבואה שנולדה לאט לאט בתוך קערה המפתח (DEVELOPER). הציפייה הזאת וההתרגשות בכל פעם מחדש תפסו אותי חזק.
נדהמתי משלל הגוונים שנייר צילום שחור לבן אוצר בתוכו.
באותה תקופה היו גם המון סוגי ניירות עם טקסטורות שונות וטון שונה. האפשרויות נראו לי אינסופיות.
עוד בהיותי ילדה מצאתי את עצמי לא פעם נוברת בקופסת הצילומים הישנים של אבי ואמי.
נעצרת פה ושם על תמונה מסויימת ומדמיינת את התקופה, את הרגע בו היא צולמה.

אביטל אנגל

אמי היתה אישה יפה מאוד מנערותה והאמת שגם היום אני רואה בה את אותו היופי…. בחלק מהתמונות היו נגיעות קטנות של צבע

אביטל אנגל

משם לימים, כנראה שאבתי את הרעיון של לצבוע את צילומי השחור לבן שלי במעט צבעי שמן.
שילוב כל כך עדין שמשאיר את הפרטים בצילום והצבע נראה כמרחף מעליו.

אביטל אנגל
צילום שלי בשחור לבן שנצבע ידנית עם צבעי שמן

אהבתי לגעת בתמונות ולהריח אותן. הכל היה קסום ואגדי בעיניי.
חלק מהדמויות שהופיעו בתמונות ממשפחתו של אבי נספו בשואה ולא זכיתי להכירם, אבי היה ניצול מחנה ריכוז. הוא אחיו הקטן ואימם עברו את הזוועות על בשרם.  היו שם סיפורים שכילדה נשמעו לי כמו לקוחים מסרט… לעיתים סרט אימה.

אביטל אנגל

זוכרת את עצמי מתגנבת  בלילות, מתחבאת בעמדת הצצה לטלוויזיית שחור לבן שהייתה לנו, כשהורי ישבו לראות סרטים כאלה, מה שלא פעם הטריד אותי בחלומות ועשה בי שמות.
אך האהבה לתקופה, לקדרות, למסתורין השאירה בי את חותמה.
אני מצלמת המון בשחור לבן, בהרבה מהמקרים מעבדת את התמונה כבר בזמן הצילום, מפעילה פילטר אדום להכהות שמיים וליצור קונטרסט או פילטר בצבע אחר כדי להפריד בין הגוונים האפורים ולייצר דרמה.
את ההפקה האחרונה החלטתי להקדיש לסרטי FILM NOIR, הכל ביחד התחבר לי לשם. התקופה -שנות ה30-40, הלבוש, המסתורין, הדרמה והטרגדיה, מתחברים בהרמוניה לעולם שלם ואגדי שלא מכאן.

אביטל אנגל

מי תהיה המודל שלי לא היה לי ספק. סיגל עברי הר ציון, חברה טובה, אספנית פרטי וינטג' ומחוברת לתקופה בכל רמ"ח אבריה.
לא היה קשה לגייס אותה למטרה זו וכמובן שאיתה הגיעו כל אביזרי התקופה הדרושים לצילומים ומשמשים אותה לסדנאות "מסע בזמן" אותן היא מעבירה.

אביטל אנגל

למזלי סיגל אוהבת להצטלם ויודעת לשחק ולהיכנס לדמויות בקלות,
כך שלא יכולתי ללהק מוצלח יותר והיצירה המשותפת שלנו יצאה לדרכה.

אביטל אנגל

אביטל אנגל

מרגע שנבחר הלוקיישן, אתר המורשת "גשר הישנה" שעל גבולה המזרחי של מדינתנו. הכל התחבר, המקום, המודליסטית שלי, הלבוש, האביזרים ותאורת ה-LOW KEY  הדרמטית.
השעות חלפו להן כהרף עין, ומצאנו את עצמנו מטלטלות בתוכן הלוך ושוב מהעבר להווה וחזרה. הרגשתי שהקמתי לתחייה את ה"אז", זיכרונות הילדות הציפו אותי, לרגעים הייתי בטוחה שאנחנו שם ולא פה…

אביטל אנגל

דמיון התערבב עם מציאות והזמן עצר מלכת.

אביטל אנגל

יש אנשים שנרתעים משחור לבן ולא מצליחים לראות את המציאות הצבעונית "ענייה כל כך" לעומתם ישנם אנשים רבים שהולכים שבי אחריו, הנוסטלגיה,המסתורין והרומנטיקה שהוא מעביר.

אביטל אנגל

שחור לבן ומה שבניהם- עולם ומלואו בשבילי.

אביטל אנגל– צלמת מורה בכירה לצילום, מנחת סדנאות "דרך העדשה"- השראה ופיתוח מודעות, מימוש עצמי דרך עדשת המצלמה.
בעלת הבלוג Take A Moment
אתר אינטרנט avital-engel.com
אימייל avitel40@gmail.com
נייד 054-4537374

פוסטים קשורים

35 Comments

  • לירון אלעד

    07.04.2017 at 02:00 הגב

    מטריף !
    סיגל, הצילומים, הרעיון, החיבור ביניכן..
    ממש ללא מלים.

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 13:42 הגב

      לירוני תודה אהובה. החיבור הכל כך מוצלח עם סיגל קרה בזכותך!
      איזה כיף של יצירה משותפת….

  • אפרת הלר

    07.04.2017 at 15:24 הגב

    וואי וואי וואי איזו הפקה מושקעת!!! כל הכבוד:))) יפה יפה ממש. החזרת אותי למחוזות חדר חושך בבצלאל… חחח

  • חן סיון

    07.04.2017 at 15:37 הגב

    אני מאלה שכן, שאוהבים תצלומי שחור-לבן ומתחברים אליהם.
    בהחלט הצלחתן ליצור אשליה של "אז" ושל "שם".

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 18:44 הגב

      תודה יקרה, כיף להתעלם מהזמן הנוכחי לפעמים….

  • אפרת הלר

    07.04.2017 at 15:42 הגב

    וואו איזו הפקה הפקתם!!! כל הכבוד…מקסים ממש. החזרת אותי לחדר חושך בבצלאל…חחח. חג שמח:)

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 19:11 הגב

      אין על העולם הקסום של חדרי החושך האלה… תודה אפרתי. חיבוק גדול

  • מיכל אדמתי

    07.04.2017 at 17:11 הגב

    פשוט מקסים ומאד מיוחד אביטלי.
    ושחר ממש דומה לאמא שלך בילדותה. נהדרץ

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 19:10 הגב

      מיכלי שלי תודה עליך על הפרגון והתמיכה ועל שאת עבורי בשנה האחרונה כל כך דומיננטית ומאפשרת💗

  • Sahar naimi

    07.04.2017 at 17:29 הגב

    צילומים מקסימים, אהבתי מאוד.
    נכנסים לתוך סיפור מסתורי.
    אלופה !

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 19:09 הגב

      תודה סהר. הכי כיף להיעלם לתוך הפקה מידי פעם….
      חג שמח אהוב שאתה

  • חיה גולן

    07.04.2017 at 18:44 הגב

    הו, אביטל,
    מי כמוני מבינה את הכמיהה לריח המעבדה.
    עבודת זן שנעלמה מחיי 🙁
    אני קוראת משפט שלך, וצועקת (בלב) כן, גם אני, כן גם אצלי זה ככה. כן, גם אמא שלי ואבא שלי…
    פוסט נהדר והצילומים מרהיבים.
    אני חייבת להודות שעל אף שצילומי התקופה יוצאים מן הכלל, התמונה שהכי נכנסה לי ללב – זה צילום העיניים בזמן האיפור. צילום מושלם.
    אוהבת
    חיה

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 19:07 הגב

      את היית שם אבן דרך ויסוד בריקמה הזאת של הצילום עבורי
      תודה יקרה

  • יונית צוק

    07.04.2017 at 19:01 הגב

    הכנסת אותי לתוך אגדה מעולם אחר. נפלא! איזה סשן צילומים מיוחד!

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 19:06 הגב

      תודה מאסטר. נהנית לקרוא את התגובות פה… הפקה מרגשת

  • ענבל שראל

    07.04.2017 at 19:12 הגב

    לא רק צלמת מוכשרת גם כל כך אמנותית🔝.
    מרגישים את החיבור הקסום בינכן.
    ואת יודעת כבר כמה אני אוהבת תצלומים בשחור לבן. זה מקסים! ואמא דומה ממש לשחר כאן.
    געגועים עד ש…💋

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 22:23 הגב

      תודה אהובה ילדת יומולדת. כיף שאת עוקבת אחרי היצירה שלי

  • נועה

    07.04.2017 at 19:44 הגב

    הפקה יפה, דרמטית ומסתורית. אני אוהבת לקרוא עוד קצת מאביטל תמיד.

  • נתלי תמיר

    07.04.2017 at 21:15 הגב

    גדולות מהחיים! סשן צילומים מרגש, ומדוייק כל כך, בליהוק, הלוקשיין, והפרזנטורית, אין יותר מתאימה ממנה כל כך יפה, נכנסה לסצנה לחלוטין, וגלשתי בזכרונתיי למחוזות רחוקים בשחור לבן, מציאותיים, דמיוניים, סיפורים שסיפרתי לעצמי מצילומים שחור לבן שהייתי אוספת מן האלבומים הישנים, עד המגע הראשון שלי בלימודי העיצוב, בפיתוח תמונות בשחור לבן, וכמוך, כמוני התאהבתי בו ממבט ראשון, בקונטרסט, ומתח שנוצר בתוך הצילום, בריגוש, ובכמות הצבע והגוונים שיש בשחור לבן.

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 22:25 הגב

      אכן הבחירה בסיגל היתה חד משמעית ומושלמת. אין מתאימה ממנה. להפקה הזאת ובכלל לצילומים ויצירה משותפת. תודה נתלי , מרגש להתרגש ביחד מצילום…

    • סיגל הר ציון

      07.04.2017 at 22:26 הגב

      כמה יפה שאת כותבת…

  • נויה קומיסר

    07.04.2017 at 22:02 הגב

    רגיש החיבור שלקחת אותנו איתך ממצלמה משפחה צבעים חיים.. מקסים! מוכשרת את מאוד מאוד ונעים להיכנס לארון הבגדים שלך ושל נרניה.. סוג של..

    • אביטל אנגל

      07.04.2017 at 22:26 הגב

      הכי כיף ללכת לאיבוד לפעמים… להעז להיכנס לנרנייה ולעוף…
      תודה נויה. מוזמנת להפלגות הדמיון שלי…

  • מינה

    08.04.2017 at 02:11 הגב

    אני בסרט של וודי אלן מפעם. מקסים. כמה אהבתי הדפסות חדרי חושך והצחקת אותי עם השמן על התמונות בשחור לבן. הייתי עושה מהקונטקטים סיכות לדש וצובעת בנגיעות שמן צבעוניות. נוסטלגיה אמיתיצ. מהמם!

  • מינה פורטנוב

    08.04.2017 at 02:12 הגב

    אני בסרט של וודי אלן מפעם. מקסים. כמה אהבתי הדפסות חדרי חושך והצחקת אותי עם השמן על התמונות בשחור לבן. הייתי עושה מהקונטקטים סיכות לדש וצובעת בנגיעות שמן צבעוניות. נוסטלגיה אמיתיצ. מהמם!

  • אשלי

    08.04.2017 at 18:07 הגב

    נשמע שהייתה חוויה מהנה והתמונות בהחלט נותנות את התחושה של זמן אחר. מדהים!

  • סיגל

    08.04.2017 at 18:36 הגב

    אביטל יקירה כישרון אין סופי.
    סחפתן אותי לגמרי שתיכן.
    מקסים ונוגע במקומות המתוקים אפופי המסתורין ,
    בנוסטלגיה,
    בפעם…

    • אביטל אנגל

      09.04.2017 at 16:12 הגב

      שמחה שהפלגת איתנו למחוזות אחרים…..
      תודה יקרה

  • carina weber

    08.04.2017 at 19:45 הגב

    הכתיבה שלך היא כל כך פילם- נוארית. הרגשתי שאני רוקדת בין המילים והמשפטים שלך.
    חשבתי קצתעל ההבדל בין צילום צבע לצילום שחור-לבן והבנתי שיש פה משהו שהוא לא מדוייק. אנחנו חושבים שצילום צבע, יש בו עשרות צבעים ובשחור לבן רק שניים. אבל זה לא נכון, יש עשרות צבעים וגוונים גם בצילום שחור לבן. רק צריך לחדד את העין קצת יותר במחול הגוונים האפורים האלה ולטעמי, יש משהו בחידוד העין הזה, שמחדד גם את התודעה.
    הצילומים נפלאים, הזכרונות שלך מרגשים והתובנות שלך, בדומה לצילומים – מעוררי מחשבה.

  • אביטל אנגל

    09.04.2017 at 16:13 הגב

    אכן דווקא בגוונים שבין השחור ללבן מסתתרים עולמות עשירים בצבע…
    תודה כרינה. פירגון כתיבה ממך מחמיא לי מאוד.

Post a Comment

הרשמו לאתר!

כל מה שחדש ב- Grey Times

ישירות למייל שלכם:

You have Successfully Subscribed!